מאחורי התפרים: התלבושות של המילטון

אלה הלוי

מוקסמת מההופעות הנהדרות של צוות השחקנים ומהיופי של התלבושות, שוחחתי עם יוטינג כדי להציץ אל ”מאחורי התפרים“ של המילטון. מתפירה והתאמות, דרך אביזרים ותיקונים של הרגע האחרון — הסיפור שלה חושף את המלאכה שהביאה את ההפקה לחיים.

קודם כל, ספרי לנו קצת עלייך.

אני יאנג יוטינג, מסין. סטודנטית בפקולטה להנדסת מכונות, בשנה האחרונה לתואר הראשון, ובמקביל מתחילה גם את התואר השני שלי.

מה תפקידך במחזמר המילטון?

אני מכינה תלבושות ואביזרים וגם משחקת כשחקנית אנסמבל.

מה משך אותך לעיצוב תלבושות מלכתחילה?

בתקופת “Mixtape” (המחזמר שעשינו לפני המילטון), בסוף ינואר 2024, כשהמצב הביטחוני היה מתוח ולצוות היה מחסור בכוח אדם לתלבושות, הצטרפתי כדי להקל על העומס. התחברתי מאוד לתהליך קבלת ההחלטות לגבי מה כל דמות לובשת ומתי היא מחליפה, ללמידה על לבוש מהמאה ה-18 וה-19, ולהכנת תלבושות שדומות למקור. אני מרגישה סיפוק כשהשחקנים מרגישים יותר ”בתוך הדמות“ בזכות התלבושות והאביזרים.

כמה אנשים יש בצוות התלבושות? איך חילקתם את העבודה?

לאביזרים ופריטים קטנים: אני, אור ונטע. האביזרים הקטנים על הדמויות היו באחריותי; אביזרי ריהוט גדולים נעשו על ידי איתי, מרים ואחרים.

קחי אותנו לסיור בסדנה שלך. הסבירי בקצרה אילו מכונות/כלים יש לך ומה הם עושים. מהם שלושת הדברים הכי חשובים שלא היית יכולה להסתדר בלעדיהם?

בסדנה יש לי מכונת תפירה של חברת Singer, מכונת אוברלוק של Singer שתפקידה לחזק קצוות כדי שהבד לא ייפרם, וקופסאות של בדים, כלים ואביזרים. שלושת הדברים הכי חשובים מבחינתי הם מכונת התפירה, האוברלוק ופורם התפרים, שעוזר לי להסיר תפרים לא רצויים בלי לפגוע בבד מסביב. זה חשוב במיוחד לבדי קטיפה (בהם השתמשנו להכנת הוסטים של ג’פרסון ושל וושינגטון), כי הבד חלקלק והייתי צריכה להתחיל מחדש הרבה פעמים.

כמה זמן את כבר מכינה תלבושות? איך למדת את המיומנויות האלה? איזו מיומנות אחת היית צריכה ללמוד במיוחד למחזה הזה?

התחלתי לפני בערך שנתיים, כשהצטרפתי ל-Mixtape (ינואר 2024). למדתי בעיקר דרך דוגמאות והוראות מאתרים כגון- Etsy ו-eBay, וסרטוני הדרכה של יוצרים מנוסים. מרגישה שלמעשה למדתי “הכול תוך כדי העבודה על המילטון עצמו.

כמה פריטים הכנת עבור המחזמר ? כמה זמן זה לקח בסך הכול

הכנתי בערך שמונה וסטים/אפודות (להמילטון למשל יש שתיים: ירוקה ושחורה), בנוסף לכתר של המלך, התאמות של מכנסיים למכנסי רכיבה (סגנון מכנסי הגברים באותה תקופה), והרבה אביזרים קטנים. קשה למדוד את הזמן הכולל כיוון שזו הייתה עבודה שבועית בסדנה למשך תקופה ארוכה.

מה היה הפריט היחיד שגזל הכי הרבה זמן ולמה?

השמלה של אלייזה, כי זו הפעם הראשונה שלי שאני מכינה שמלה ריג’נסי, ויש בה שכבות רבות של כותנה ואורגנזה, והייתי צריכה לכווץ את אזור החזה חמש פעמים! זה תהליך מאוד מורכב.

אז ספרי לנו, איך הכנת את השמלה של אלייזה!

השתמשתי בגזרה מ-Etsy. התחלתי מחלק החזה: כיווצתי לצורת מלבן שכבת אורגנזה לבנה ארוכה מעל שיפון כותנה מנוקד בצבע תכלת, ואז חיברתי את שאר החלק העליון. כדי שהשמלה תחזיק טוב, הוספתי סרטים מבפנים — אחד מקדימה ושניים מאחור — כדי שאוכל לקשור אותה חזק (לפעמים עדיין השתמשתי בסיכת ביטחון לרווח קטן שנשאר). החצאית הייתה בעצם מלבן גדול: כיווצתי את החלק העליון כדי שיתאים למחוך, ואז עשיתי מכפלת כדי שתיפול ותיפתח בצורה נכונה. לשרוולים, יצרתי נפח על ידי כיווץ של צד אחד של פיסת בד בצורת חצי עיגול וחיבורה לחלק מלבני, תוך שמירה על נפח בחלק העליון שמתחבר לפתח הכתף. בסוף הוספתי סרט כחול כהה מתחת לחזה כדי להתאים למופע המקורי, אבל מכיוון שלא היה לנו זמן לתפור אותו, הייתי צריכה להדביק אותו או לקשור אותו מאוד חזק כדי שלא יחליק.

מה התלבושת/אביזר שהכי נהנית מהכנתו?

האהוב עליי הוא הכתר של המלך, כי הדבקתי עליו תכשיטים מלאכותיים מסין, והם גורמים לו להיראות מאוד נוצץ ומלכותי!

האם משהו השתבש, ואיך פתרת את זה?

הוסט השחור של המילטון לתקופת האבל (אחרי מותו של פיליפ) יצא קטן מדי, כי תפרתי בדיוק לפי מידת המותן של השחקן בלי לקחת בחשבון את הנפח הנוסף של החולצה התחובה במכנס בסגנון פיראטי שלבש מתחת. אז הייתי צריכה להכין הכול מחדש, מה שלקח הרבה זמן כי הצווארון מורכב לתפירה.

האם הסתמכת על התלבושות של ברודוויי או יצרת פרשנות משלך? מה שמרת ומה שינית?

כן הסתמכתי על המילטון מברודוויי, דרך האתר Reddit שמסכם את השינויים בתלבושות המקוריות ואיך כל מראה נראה. לקחתי מזה השראה, אבל גם התאמתי את זה לתקציב,תוך שמירה האפקט של התלבושות המקוריות עבור הקהל.

איך תיאמת עם הבמאית/כוריאוגרפית? האם היה רגע שבו מחלקה אחרת שינתה את העיצוב שלך?

הבמאית והכוריאוגרפית היו מקסימות. כי השתתפתי בכל החזרות, ראינו אחת את השנייה כל יום. דיברנו בצורה קלילה, שיתפתי אותן ברעיונות שלי ותיאמנו בינינו בצורה טבעית. הן עשו הכול קל עבורי ולא שינו את העיצובים שלי.

למה הקהל אף פעם לא שם לב, למרות שהוא קריטי?

הקהל לא שם לב שכל החולצות שלנו לא היו מכופתרות בצוואר כי לא היה לנו זמן. ניסינו להשתמש בווים ועיניות, אבל הם היו נפתחים כשהכתפיים זזות פנימה. לכן בסוף השתמשנו בסיכות ביטחון — חששתי שהקהל יראה אותן, אבל תחת האור הלבן החזק הן הפכו לבלתי נראות.

איך זה היה לראות את התלבושות שלך תחת אורות הבמה בפעם הראשונה?

כיוון שגם שיחקתי ב-“אנסמבל“, לא יצא לי לראות את התלבושות כמו שהקהל ראה אותן. אבל הייתה לנו הקלטה של צלם מקצועי, ויכולתי לראות את התלבושות דרך המסך. זה היה מגניב כי כל הפגמים טושטשו על ידי האור הלבן החזק והכול נראה מושלם, אפילו מהשורה הראשונה!

אם סטודנטים רוצים להתחיל להכין תלבושות, מה כדאי להם ללמוד קודם?

אם אתם רוצים להתחיל בתחביב הזה, כדאי להיות מוכנים להשקעה בציוד — בדים (שאינם זולים בחיפה), וכמובן מכונות. בכל פעם שנכשלים, הבד נזרק — אז זה לא תחביב שקל להיכנס אליו. הייתי ממליצה לחשוב אילו בגדים תרצו להכין בשנה- שנתיים הקרובות והאם באמת ייעשה בהם שימוש. אם אתם כמוני ורוצים להבין איך בגדים בנויים ולנסות דברים, קחו בחשבון שיהיו הרבה כישלונות וזה עלול להיות מתסכל, אבל בסוף, כשמישהו לובש בגד שהכנת בעצמך, יש תחושת הישג — וההבעת הפנים שלהם כשהם מקבלים את הבגד שווה הכול!

יש משהו נוסף שתרצי לשתף?

השנה אנחנו מעלים את “לא רק בלונדינית” (Legally Blonde), שזה מופע עכשווי, לכן אנחנו קונים תלבושות במקום להכין אותן, אבל עדיין שומרים על רמה גבוהה מאוד בבחירת בגדי יד שנייה ובגדים מארונות השחקנים. אני מקווה שכולם יבואו לראות את המופע שלנו — כנראה ב-20 ביוני באודיטוריום צ’רצ’יל. קנו כרטיסים ונתראה במופע! הוא הולך להיות ממש טוב!