פתרון סטודנטיאלי לבעיה סטודנטיאלית

איליה סוטניקוב (תרגום)

כולנו היינו שם: אתם צועדים 20 דקות מהמעונות לנקודת הלימוד האהובה עליכם, רק כדי לגלות שכל הכיסאות תפוסים. בניסיון אחרון של ייאוש, אתם מתמקמים בכיתה ריקה ושקטה – רק כדי שיגרשו אתכם כעבור כמה דקות כי מתחיל שיעור.

מאור גולדמן מכיר את ההרגשה הזו היטב, וכשהגיע לשנתו הרביעית, הוא הבין שזה מספיק. יום אחד הוא החליט לבנות אתר שיעניק סוף סוף בהירות לסטודנטים: אתר שיוכל לומר לסטודנט איזו כיתה או חדר - לא משנה איפה, לא משנה מתי - מוזמנים או פנויים. האתר StudySpot.cc.

מאור, בן 28, הסכים לשבת איתנו לראיון. צנוע מטבעו, הוא לא רצה להפוך את עצמו למרכז הפוקוס.

שלום, ספר לנו מי אתה?

”מאור גולדמן, סטודנט שנה רביעית לתואר ראשון במסלול הנדסת מחשבים.

מה עוד תוכל לספר לנו על עצמך?

”הממ... אני מניח שזה תלוי בהקשר. אני רואה את עצמי כ-’מתקן’ אדם שאוהב לפתור בעיות בעצמו, ולתקן דברים. אני סקרן מטבעי לגבי העולם... לפעמים אני כותב סיפורים קצרים. לאחרונה התחלתי ללמוד לנגן במפוחית.“

תוכל לספר לנו שוב מה אתה לומד ולמה החלטת ללמוד דווקא את התחום הזה?

”התכנית הרשמית נקראת הנדסת מחשבים. זה שילוב של מדעי המחשב (CS) והנדסת חשמל (EE). במקור תכננתי ללמוד מדעי המחשב כי תמיד התעניינתי בטכנולוגיה, אבל ברגע שהגעתי לטכניון, גיליתי שיש להם מסלול משולב. חשבתי שיהיה כדאי ללמוד גם על החומרה ולא רק על התוכנה, אז עשיתי את המעבר. כרגע אני מתמחה בעיבוד אותות ולמידת מכונה. בכל פעם שהסמסטר אפשר זאת, לקחתי קורסים נוספים מהפקולטה לפיזיקה. לקחתי בערך 5 מתוך 9 קורסי החובה שם. הפילוסופיה שלי היא – אם אנחנו מגיעים לטכניון, אנחנו באים כדי לרכוש השכלה. אנחנו צריכים לדחוף את עצמנו ולנצל את הזמן שלנו כאן ואת המשאבים שעומדים לרשותנו.“

יש משהו שאתה רוצה לעשות כשתהיה גדול?

”אני די נהנה מהרעיון של מחקר. הצטרפתי לאחרונה למעבדה בפקולטה להנדסה כימית, שם אנחנו עוסקים בכימיה חישובית. זה ממש כיף, כמו לטבול את אצבעות הרגליים בעולם המחקר. אני חושב שאני אוהב גם את הרעיון של להמציא דברים ולפתור בעיות שמועילות לאחרים. זה קצת קלישאתי וגנרי, אני יודע, אבל זה נכון. אפילו עכשיו עם האתר שאני בונה – זה כיף ליצור משהו שעוזר לאחרים. אולי אוכל לכוון את חיי לכיוון הזה.“

כששאלנו את מאור איך הוא מצליח לאזן בין התחביבים ללימודים, הוא סיפר לנו סיפור על שותפו לשעבר לדירה, שלקח פעם 45 נקודות זכות בסמסטר בודד. מאור החליט לנסות 30 נקודות זכות, ולמרות שזו הייתה חוויה קשה, הוא למד משהו חשוב.

”זה היה... אחד מאותם רגעים שבהם אתה חושב שהעולם עובד בצורה מסוימת. יש לך מושג מה אפשרי ומה לא... ואז פתאום הבנתי שזה אפשרי. זה עזר לי להגדיר מחדש את המטרות שלי ולכוון הרבה יותר גבוה.“

מאור גם סיפר לנו שלא הכל נעשה לבד. הוא הסביר שמה שעזר לו לעבור את הלימודים הקשים היו השותפים ללמידה וחבריו. הם עזרו זה לזה ויצרו צוות כדי לעבוד על הקורסים בצורה יעילה.

כעת, כשיש לנו מושג על דמותו של מאור, צללנו לעומק וביקשנו ממנו לספר לנו על הבעיה שבה נתקל ועל הפתרון שלו.

”במהלך השנים פיתחתי חיבה ללמידה בכיתות, במיוחד כשהספריות עמוסות לגמרי. יש בהן שולחנות, ווי-פיי, שקעי חשמל, אפילו לוחות מחיקים! מה עוד צריך? אבל לעיתים קרובות מצאתי את עצמי מבזבז זמן בשיטוט בבניין אולמן או בבניינים אחרים, מציץ לתוך כל הכיתות ומקווה למצוא אחת ריקה ללמוד בה. וגם אם מצאתי מקום פנוי, שעה לאחר מכן היה מתחיל שם קורס והייתי צריך לעזוב.“

אתר StudySpot.cc יכול לומר לסטודנטים אילו כיתות ריקות כרגע, אילו תפוסות ויהיו ריקות מאוחר יותר באותו יום, וגם את שעות הפעילות של כל ספריות הטכניון. האתר מתעדכן אוטומטית לאורך היום כך שהמידע תמיד רלוונטי.

איך יצרת אותו?

”זה רעיון שהיה לי הרבה זמן למעשה. לפני כמה שנים כתבתי לעצמי סקריפט פייתון בסיסי מאוד אבל די שכחתי ממנו. עד שלאחרונה שמתי לב כמה כלי ה-AI הופכים לטובים. אז הייתי סקרן לראות אם אוכל לעשות ‘vibe-coding’ לאתר סביב הרעיון הזה – וזה עבד! אני רק אסביר ש-‘vibe-coding’ הוא מונח למצב שבו אתה נותן הנחיות (prompting) למודל שפה גדול (LLM) עם הרעיון, והוא פשוט עושה את כל התכנות בפועל עבורך. השתמשתי ב-MagicPatterns.com לעיצוב הראשוני, ואז הורדתי את קוד המקור והשתמשתי בבינה המלאכותית הנקראת Claude כדי לשפר אותו שוב ושוב עד שהייתי מרוצה.“

מאור השיק את האתר בסוף דצמבר 2025, שבועיים לפני הראיון.

שאלנו אותו כמה אנשים השתמשו באתר. התוצאות היו מדהימות.

כמה אנשים משתמשים באתר?

”זה נע בין 60 ל-300, אבל בכנות, אני לא יודע כמה מהמבקרים האלה הם אנשים אמיתיים וכמה הם בוטים. האתר אפילו רשם כניסות מהונג קונג וקוריאה! אין לי מושג איך הם גילו עליו. בנוסף שמתי לב שבבוקר, בסביבות 09:00, יש בדרך כלל קפיצה בפעילות. אני מניח שאנשים רוצים לדעת אם הספרייה פתוחה. זה באמת גורם לי שמחה שיצרתי משהו שמועיל לאנשים.“

לסיום, שאלנו את מאור איך הוא רואה את העתיד. הוא אמר לנו שהוא היה רוצה לראות את עצמו במחקר. ”מחקר ופיתוח נשמע מאוד מעניין. או אפילו להיות כמו חלק מהחוקרים כאן בטכניון, שצוללים לנושא לכמה חודשים, לומדים כל מה שהם יכולים עליו, מגלים משהו חדש, מפרסמים מאמרים ואז ממשיכים לנושאים נוספים. אני אוהב את הרעיון הזה של לגלות עולם חדש בכל פעם ולהשתמש בכישורים שלנו כדי לפתור סטים מגוונים של בעיות.“

השיחה שלנו לאחר מכן נסחפה באופן טבעי לנושא ה-AI והשלכותיו על עתידנו. בפרט, דנו בסיפור המדע הבדיוני הקצר של אייזק אסימוב, “השאלה האחרונה” (The Last Question). בסיפור, בני אדם שואלים מחשב מתקדם שאלה, מה שמוביל מחשבים המתפתחים ללא הרף לחפש תשובה לפני שהיקום ידעך אל החשכה. ”כשאני משתמש ב-AI בימים אלה, במיוחד כשעשיתי ‘vibe-coding’ ל-StudySpot, זה גרם לי לחשוב על ’השאלה האחרונה’.

אני נזכר בשני הטכנאים האלה שמתשאלים את מחשב-העל לגבי כל השאלות הקשות, בזמן שהם פשוט מפטפטים ביניהם. אז המחשב עושה את כל העבודה הקשה והם רק נותנים לו פקודות. ואני תוהה לעצמי אם לשם אנחנו הולכים?“

אבל אולי יש נתיב חלופי וחיובי יותר. ככל שטכנולוגיית ה-AI משתפרת, היא מפנה לנו יותר זמן לעבוד על מה שבאמת אכפת לנו ממנו, וגם לחשוב על הדברים המשמעותיים יותר בחיים. אלו כלים עוצמתיים. אני מקבל את התחושה שזו חרב פיפיות: אפשר להשתמש בהם כדי לשפר את עצמנו ולהפוך את העולם למקום טוב יותר, או למטרה ההפוכה. אבל אני מלא תקווה, ומאמין ביכולת היצירתית שלנו לפתור כל בעיה שנעמוד בפניה.