איליה סוטניקוב

שבועיים בלבד לאחר הופעתם הנפלאה עם המערכה השנייה של “המילטון”, כבר שקדו חברי האנסמבל הקנוני במרץ על המיזם המוזיקלי הבא שלהם: “לא רק בלונדינית”. בתחילת אפריל ראיינו את שירי פרכודניק, אחת מהבמאיות- מפיקות של המופע הקרוב, ואת זואי ברקת, העומדת בראש אחת המקהלות. אולי תזכרו את זואי מהראיון הקודם שלנו עם אנסמבל, שבו ראיינו אותה יחד עם איתי, בועז, מרים וניקול. תוכלו לקרוא את הראיון ההוא בגיליון הראשון.

כרזת המחזמר ליגלי בלונד
כרזת המחזמר ליגלי בלונד

כאשר התכנס האנסמבל כדי לבחור את המופע הבא שלו, “לא רק בלונדינית” עלה במהירות כמועמד מוביל. שירי סיפרה לנו שהרעיון היה למעשה שלה. היא הסבירה שהם היו צריכים לבחור מחזמר על פי מספר קריטריונים, ובראשם היכולת ללהק ולהעלות אותו תוך פחות משנה. לאחר התלבטויות רבות, הבחירה הצטמצמה לשתי אפשרויות: גרסה מקוצרת של ”לא רק בלונדינית“ או המערכה הראשונה של “מרשעת”.

האנסמבל בחר באפשרות הראשונה. אך לפני שנמשיך, על מה בכלל מדבר המחזמר?

“לא רק בלונדינית” הוא מחזמר המבוסס על סרט אמריקאי משנת 2001 באותו השם. העלילה עוקבת אחר אישה צעירה בשם אל וודס. בן זוגה של אל, וורנר, שמתכנן ללמוד בהרווארד, אומר לה שהוא לא מוצא אותה רצינית מספיק ונפרד ממנה לאלתר. אל, נחושה להוכיח את רצינותה, מוצאת את דרכה ללימודי משפטים בהרווארד ובסופו של דבר מוכיחה את ערכה לא רק לאחרים אלא גם לעצמה. למרות שהמחזמר דומה לסרט, הוא נבדל ממנו בכך שהוא מציג ומדגיש את מערכות היחסים בין הדמויות הנשיות, ופחות את הקשר של אל עם וורנר וגברים אחרים.

שירי, שנמצאת בשנתה האחרונה ללימודי מדעי המחשב, הצטרפה לאנסמבל בסמסטר השני שלה ללימודים עבור המערכה הראשונה של “המילטון”. שם היא הייתה חלק ממקהלת הזמרים, מהתחתית של ההיררכיה – לאחר שהוכיחה את התשוקה והמחויבות שלה למופע – היא עלתה לתפקיד בימוי והפקה של ”לא רק בלונדינית“.

בניגוד ל-“לא רק בלונדינית“, ב-“המילטון“ היו רק מעט שחקניות, וזו הייתה אחת הסיבות לכך שהאנסמבל בחר הפעם במופע מסוג אחר. “לא רק בלונדינית” הוא גם הרבה יותר קומי מאשר “המילטון” הדרמטי וההיסטורי, שעוקב אחר סיפורו של אלכסנדר המילטון, מאבותיה המייסדים של ארה“ב. וזה לא ההבדל היחיד.

“פתאום היו לנו סצנות עם דיאלוגים”, סיפרה לנו שירי. ב-“המילטון“, כל שורת דיאלוג הועברה כחלק משיר או קטע מוזיקלי. לעומת זאת, ב“לא רק בלונדינית“ יש סצנות מרובות שבהן אין מוזיקה, אלא דיבור בלבד. סצנות הדיאלוג התגלו כאתגר עבור הצוות. זואי ושירי הסבירו זאת בכך שהמוזיקה עוזרת לשחקנים לזכור את השורות שלהם ולעקוב אחר הקצב של המופע. לכן, הסצנות הללו מסתמכות אך ורק על יכולות המשחק של המבצעים.

כשנשאלה כמה אנשים עובדים על ”לא רק בלונדינית“, שירי העריכה כי מדובר בכ-70 אנשים במחלקות השונות. ההפקה מורכבת ממספר מחלקות: מחלקת הבמה, המורכבת מזמרים המחולקים למקהלות (שאחת מהן מנוהלת על ידי זואי), שחקנים ורקדנים. ישנה גם מחלקה מוזיקלית, הכוללת תזמורת בניצוחו של בועז ציק. בנוסף, קיימת מחלקת תלבושות, שעליה שירי אחראית ומחלקת דקורציה (אביזרים). מעל המחלקות פועל “קבינט” של האחראים על מרכיבי ההפקה, מאיתי גבע המפיק ועד מורג הכוריאוגרפית. מעל המערך כולו עומד צוות המורכב משירי, האחראית על הצד הקריאטיבי, איתי, האחראי על הלוגיסטיקה והבירוקרטיה, עומר זיו (המכונה “האינטגרטור”, שתפקידו לחבר ולוודא שכל חלקי המופע עובדים בסנכרון); ובועז, שאחראי על המוזיקאים.

האנסמבל הקנוני בחזרה
האנסמבל הקנוני בחזרה

בהפקה גדולה זו, זואי, שגילמה את המלך ג’ורג’ השלישי ב“המילטון“ (מערכות 1 ו-2), אחראית על “מקהלת ימי שני”. כראש מקהלה, עליה ללמד את השירים. רוב זמן התרגול מוקדש לחזרות על השירים ופיתוח קול. זואי חייבת ללמוד כל תפקיד כדי להקליט אותו, כך שלחברי המקהלה יהיה בסיס להאזנה. כשהם מכירים את השירים טוב מספיק, המקהלה מתחילה ללמוד את הכוריאוגרפיה ולהתאמן על שירה תוך כדי ריקוד.

פריטי תלבושות של ליגלי בלונד
פריטי תלבושות של ליגלי בלונד

שירי אינה רק המנהלת האמנותית והמפיקה. היא גם שחקנית המגלמת את הדמות המרכזית ברוק וינדהאם, בעלת מותג אופנת ספורט. שירי ציינה שהיא רואה בתפקיד הבימוי וההפקה שלה משמעותי הרבה יותר, בין היתר כי הוא גוזל את מרבית זמנה.

דרך הזום, שירי הראתה לנו מספר גיליונות אקסל שבאמצעותם היא שולטת בכל חלק בעבודה היצירתית – מהחזרות שכל שחקן חייב להגיע אליהן, ועד לאיזה שיר וסצנה יתורגלו בכל חזרה, כמו גם לוח השנה הכללי. זהו קובץ אקסל שמשתנה ללא הרף, הדורש ממנה להסתגל לצרכים של אנשים שונים וגם למציאות של חזרות בזמן מלחמה. כבמאית, עליה לקבל החלטות יצירתיות, למשל בתכנון הסט ועיצוב דלתות. לשירי היה חשוב לציין לטובה את איתי גבע, שנושא בנטל הכבד של תיאום הלוגיסטיקה והבירוקרטיה כדי לאפשר לכל היבט של המופע – מחללי חזרות ועד דיונים מול הטכניון – לצאת לפועל.

לקראת סוף הראיון, שאלנו אותן על “הפיל שבחדר”: המלחמה וכיצד היא משפיעה עליהן. שירי וזוהר סיפרו שכל מה שניתן לעשות דרך הזום, הן עושות – כולל פגישות, אימונים אישיים ועוד. ועם זאת, השתיים עובדות קשה, למרות כל המגבלות, כדי להגשים את המופע.

לסיום, שוחחנו על האופן שבו עבודתן הנלהבת השפיעה על הלימודים. זואי, שלומדת ארכיטקטורה, סיפרה שהייתה צריכה לעבוד לילות שלמים כדי לסיים את הפרויקטים שלה בזמן. היא גם ציינה שהמרצים שלה תמכו בה מאוד. שירי, שלא זוכרת איך נראו לימודיה לפני שנכנסה לעסקי המחזות, אמרה שהעבודה על “המילטון” ועכשיו על “לא רק בלונדינית” הייתה מקור האושר והאור שלה במהלך הסמסטר, ועזרה לה לצלוח את החלקים הקשים והמתישים של הלימודים.

עבודתן מלאת התשוקה של שירי וזואי היא מקור השראה עוצמתי. ”זה אולי נשמע מנוגד לאינטואיציה,“ אמרה שירי, ”אבל הפקת הסטודנטים של ’המילטון’ ו’לא רק בלונדינית’ היא הוכחה לכך שעבודה יצירתית ויצירת אמנות אינן עומדות בסתירה ללימודים בטכניון.“

מאז הריאיון שלנו, המחזמר Legally Blonde הועלה ב־25 ביוני 2026. זו הייתה הפקה מקצועית ונפלאה ונתור לנו רק להודות לשירי, לזואי ולשאר צוות ההפקה על עבודתם המאומצת אך הפורייה.