אל תשליכני לעת זקנה,
אל תראי בי סב,
גופי כאן ונשמתי היכן,
ולא מאסתי ממשוכות הזמן,
והבל ריצפתי דרכי ענן,
אל תשליכני לעת שבעה,
אל תראי בי אפר ודם.
אמנם עיניי הלאות ראו עולם,
וידיי סריגי ורידים ויובש עצמות,
אך עוד אתענג על צחוק העולל,
וצלצול פעמוני ליבם של הכיתות.
לנפש נטעתי קטעי זכרונות אלומים,
והנה שלכת זיו הזמנים,
השקתי אותם כאלומת בני יעקב,
לו רק ידעתי יותר טוב.
ציור של סוני
מוזמנים לשיחה
תגובות נבדקות לפני פרסום. השם שיוצג והתגובה עשויים להתפרסם אם יאושרו. דוא״ל הוא אופציונלי, אינו מוצג לציבור ונמחק עם סיום הבדיקה.